חנוכייה מעץ ומחשבות על בלוגולדת

בחודש נובמבר חגגנו יום הולדת, הבלוג ואני. אבל השנה לא כתבתי פוסט חגיגי אפילו שרציתי.

קורים דברים שאני עוד לא יכולה לספר עליהם וזה כל כך מוזר. אני רגילה לשתף במה שמתאים לי מתי שמתאים לי והעובדה שקורים דברים שאני לא יכולה עדיין לכתוב אותם גרמה לי לא לכתוב בכלל. כבר כתבתי פה פוסטים מאוד אישיים, אבל תמיד היה איזה מרחק מהחוויה. עכשין אני בפנים, כל יום מרגישה קצת אחרת, יש למעלה ויש למטה והמילים עוד לא מסתדרות.

מבטיחה (לעצמי בעיקר) לשתף בקרוב.

בכל אופן, חנוכה, הוא חג שמוציא ממני המון יצירתיות. יש חנוכיות ויש סביבונים, סופגניות, ריבות בהמון טעמים, אור וחושך והזדמנות לשלל נושאים שמדברים אסתטיקה ואת מעגל החיים. כל זה גרם לי לצאת למרפסת ולבנות חנוכייה מעץ.

ושי. שי גדלה יחד עם הבלוג וכל פרויקט שהיא עובדת איתי עליו גורם לי להרגיש כזאת גאווה, יש לי ילדה מיוחדת עם לב ענק.

וזה כיף לראות בתמונות איך היא גדלה משנה לשנה.

השנה החלטתי על חנוכייה מעץ. תמיד יש לי שאריות עץ במרפסת וזה חומר שקל מאוד לעבוד איתו אחרי שתופסים את העיקרון (ומתארגנים על ציוד מתאים).

אז מה בעצם צריך?

מקדחה וסט של מקדחי כוס. ככה אפשר לבחור את הקטרים שיתאימו לחנוכייה,

אנחנו בחרנו 3 ס"מ לנרות ו-5 ס"מ לשמש.

סרגל, עיפרון טוש עבה.

מסור ג'יגסו.

ומלטשת חשמלית. אפשר כמובן גם ניירות לטש.

לוח עץ. אנחנו השתמשנו בלוח עץ שפעם היה פלטה של שולחן וחיכה בסבלנות להזדמנות להפוך להיות משהו אחר.

דיסקיות מתכת לנרות. שאפשר למצוא ברשת ובחנויות ההובי.

ומה עושים?

הנה תראו בתמונות.

כמובן שכל פרויקט מתחיל בתכנון. החלטנו על הקוטר של החורים ועל המרחקים ביניהם,

כמובן שסימנו המחקנו פעם או פעמיים עד שהיינו מרוצות.

שי מדגמנת נחישות ואת הקדח העגול שיצא מלוח העץ.

כן, אני לגמרי משוחדת אבל היא הכי מתוקה בעולם.

תמונה דרמטית של מקדחה.

איך מנקים את העץ אחרי הקידוח? נושפים כמובן.

"אמא תראי אני מציצה דרך החור"

בעזרת טוש עבה סימנו את המלבן שיהפוך עוד מעט לשתי חנוכיות זהות.

פינת העבודה המאולתרת שלנו במבט מלמעלה.

חתכנו קו ישר בדיוק (טוב, כמעט בדיוק) במרכז החורים העגולים.

ככה נראים שני החלקים. צורת החנוכייה נחשפת מתוך לוח העץ.

וזו החנוכייה המוכנה שלנו, אחרי שיוף טוב וניקיון של כל שבביי העץ. הוספנו דיסקיות מתכת שקנינו בחנות הובי כדי שהנרות לא ישרפו את העץ. אני חושבת שזה מוסיף עוד קישוט קטן לחנוכייה.

אני גם אוהבת לראות את הנרות קטנים ומטפטפים את השעווה על העץ. זה גורם לחנוכייה להראות יותר חיה בעיני.

דרך אגב, את הגב יצרתי מלוחות עץ שהיו בבית, את העץ עם הברקים השרופים יצר גלעד בניהו השכן שלי. הוא נגר מוכשר ובזמנו הפנוי הוא מנסה כל מיני דברים כמו "חישמול עץ" שעושים עם אלקטרודות ותמיסה של סודה לשתיה (מתכון מדויק אפשר למצוא באינטרנט).

הלוח הזה מוסיף את כל הדרמה לחנוכייה שלנו.

עוד מבט מלמעלה.

וגם ברגע הזה של העשן יש איזה קסם. שקט של עבודה שהושלמה.