בחודש הקודם עשיתי את זה קמתי וברחתי מהבית. השארתי את הדר עם הבנות והכלבלב, עליתי על האוטו ונסעתי לתל אביב ל24 שעות של זמן עם עצמי.

כבר הרבה זמן שאני מתכננת את זה, זמן השראה לעצמי בלי הצורך לדאוג לאף אחד או להתחשב באף אחד, לשוטט ברחובות בשקט, להתיישב לאכול כי אני רעבה או להנות מכוס קפה חמה בלי שהמילה אמאאאא תיזרק לאוויר.

התירוץ המושלם התגלה בדמות סדנת צילום בסמרטפון למעצבות שהעבירה הגר דופלט, צלמת הבית המהממת. הסדנה נקבעה ל10 בבוקר ורק המחשבה על הכניסה לתל אביב ברכב בבוקר הספיקה לי כדי להיכנס לאתר ולהזמין חדר במלון.

24 שעות עם עצמי בעיר הגדולה

אז מה עשיתי עם עצמי 24 שעות לבד אתן שואלות?

קודם כל נפרדתי מהבנות בבוקר ועליתי על האוטו, נסעתי על כביש החוף כי אני לא ממהרת ועצרתי לארוחת בוקר שקטה עם עצמי. מדהים כמה הרגעים האלה מתוקים כשאת אמא לקטנטנות.

הגעתי לספוט הוסטל כמה שעות לפני שעת הצ'ק אין, מה שאפשר לי לשבת בלובי המעוצב באופן באמת מעורר השראה שלהם, הזמנתי לעצמי קפה פתחתי מחשב וישבתי לעבוד. קצת שרטוט קצת שיחות עבודה, בתפאורה הזאת גם המשימות האלה קיבלו טוויסט מרענן.

קודם כל תראו כמה מגניב פה.

גם החדר היה מעוצב ונעים ולא פחות חשוב נקי ופונקציונלי.

תחנה ראשונה שוק הנמל

אחרי שקיבלתי את החדר יצאתי לסיבוב בעיר. התחלתי בשוק הנמל פשוט כי הייתי רעבה,

התיישבתי על הבר בדלישס – דלי בר והזמנתי לעצמי כריך קורנביף (מינוס הלחם) עם תוספת של שעועית ירוקה והאיולי המעולה שלהם. היה פשוט וטעים והצוות היה אדיב וחייכן. בדיוק מה שהייתי צריכה.

התפנקתי גם באוכמניות טריות מהדוכן ליד ועכשיו כשהבטן רגועה נתתי לרגליים ללכת וכמובן שהן הובילו אותי לרחוב דיזינגוף. יכולתי לראות את היופי בכל מה שסביבי אפילו מתחת לעבודות הבנייה הבלתי נגמרות והפיח של תל אביב.

תחנה שנייה קפה זיניו

נהניתי מהשילוב של בתי קפה פתוחים לרחוב, גלריות וחנויות מעצבים ואז בדיוק כשחשבתי לעצמי "הא, איך היה מתאים פה איזה קפה עכשיו" הרחתי אותו.

קפה טחון טרי עם ארומה כל כך חזקה ומדויקת שגרמה לי לעצור במקום להתחיל לרחרח ולנסות להבין איפה נמצא כל הטוב הזה. המשכתי בהליכה בעקבות הריח הקפתי בניין שכוסה בפיגומים ואז ראיתי אותו origem- fresh coffee

אוריגז'ים מבטאים בריש מתגלגלת ובז'ים מפתה, אל תצחקו ככה זה בפורטוגזית השפה מתנגנת כמו שיר.

מקריאה באתר, מובן שהסתקרנתי לשמוע את הסיפור שמאחורי המקום, הסתבר שבית הקפה והקלייה הזה הוקם ע"י זוג ברזילאים שהגיעו לארץ בעקבות הבת שלהם שביקרה כאן בתוכנית נוער, התאהבו ונשארו. הם מייבאים קפה משובח מחוות גידול אותן הם מלווים באדיקות משלבי הגידול הראשונים ועד הקציר ואת הקלייה הם עושים בעצמם. הזוג שם לעצמו למטרה להביא לארץ קפה משובח מכל העולם.

במקום מגישים, לצד קפה המעולה גם מטעמים ברזיליים כמו ה- Pão de queijo שנקרא גם לחם גבינה, אלה לחמניות קטנות וגבינתיות שעשויות מקמח טפיוקה (אז הן גם ללא גלוטן) והן הנשנוש המושלם ליד הקפה החזק שמוגש במקום.

ואם התמכרתן אפשר גם לקנות קפה ארוז הביתה. מבחינתי זאת הייתה הפסקת הקפה המושלמת.

תחנה שלישית עיצוב ושופינג לנשמה

משם המשכתי לסמן וי על משימה שנתנו לי בבית, לחזור עם כריות נוי חדשות לספה שלנו.

נכנסתי לבדים TLV ובחרתי לנו שלישייה של כריות (במבצע שווה הופה היי) ובצבעים של סתיו.

תראו כמה יפה יצא והבונוס הוא שכבר לא צריך לריב על הכרית.

בדרך חזרה נכנסתי גם למאורית - מנורות עתיקות ואהילים חנות תאורה וינטג' שהיא כמו מערת אלאדין של מנורות מכל הגדלים והצבעים. משה מאירוביץ' בעל המקום עם השם המתאים, משפץ מייבא ואוסף גופי תאורה מכל הסוגים. את כל המנורות אפשר לקבל עם חיווט חדש ותקין ולהתאים לכל צורך. חוויה. תקפצו לבקר.

עצירה קטנה אצל גליה גדליהו בקש קלוע לבחור לי איזה סל צבעוני. גליה מייצרת לפי הזמנה ומייבאת מגוון מוצרים מרהיטים ועד אביזרי עיצוב קטנים מבמבוק ומקש מסוגים שונים.

אני אגלה לכן שמאז שאורקה התחילה ללכת לתפוס כל דבר בבית ולזרוק אותו באוויר אני מחפשת אקססוריז לא שבירים שיוסיפו לי צבע נטול דאגה לעיצוב הבית. אוסף הקרמיקה שלי, אגב, עבר למדפים העליונים בספרייה עד יעבור זעם.

ואז לא התאפקתי ונכנסתי לדגום את flying tiger שפתחו חנות בנמל, קניתי לבנות קופסת פח יפה עם עוגיות שוקולד צ'יפס ושי אמרה שהן מצוינות, אז גם כאן הצליח לי. את הקופסה נוכל כמובן לשמור ולעשות בה שימוש חוזר.

אוכל וקפה יש, שופינג יש, אווירה של חו"ל במרכז של תל אביב יש ויש.

חזרתי למלון לנוח להתרענן וגם עשיתי שיחת וידאו עם שי להראות לה איפה אני נמצאת וכמה מיוחד כאן. זה זמן טוב להגיד שאני חושבת שנמל תל אביב הוא לוקיישן מצוין לחופשה משפחתית, חונים את האוטו ברידינג מעבר לגשר, יש המון מה לעשות במרחק הליכה, המבנה של הנמל מאוד ידידותי לילדים ויש מלאאא דברים טעימים לאכול.

אז על הדרך הבטחתי לה שבפעם הבאה נחזור כולנו.

תחנה רביעית הפעם עם יין

לארוחת הערב החלטתי לבדוק את יוליה הוותיקה שקיבלה המון המלצות ברשת, לא הזמנתי מקום, חמישי בערב הרגשתי אופטימית והחלטתי לגשת בכל זאת.

במקום התקיים באותו הזמן ערב של חברת אמזון והיה מפוצץ בצעירים ממוצא אסייתי עם תגי שם על שרוכים צהובים, זה לא הפריע למארחת להושיב אותי בפינה נעימה על הבר עם נוף לכל ההתרחשות.

הזמנתי מגוון של מנות דגים פירות ים וסלט, הכל היה טעים, וכוס יין אדום כי הי, אני בחופש. כדי לפנק עוד קצת את הבחורה שיושבת לבד על הבר הוציאו לי עוד שתי טעימות על חשבון הבית אז בכלל היה כיף.

בוקר בספוט

למחרת בבוקר התעוררתי מוקדם מהמתכונן עם עוד שיחת וידאו משי שרצתה לספר לי שהיא כבר מוכנה לבית הספר. כזאת מתיקות אז באמת שלא היה לי איכפת.

התעוררתי לאט וירדתי לארוחת הבוקר שהייתה הפתעה לטובה, איכשהו ציפיתי לקפה ומאפה או ביצים קשות וזיתים ומה שקיבלתי היה בופה ארוחת בוקר עשיר עם שקשוקות טריות במחבתות אישיות, מבחר של סלטים וגבינות, גרנולה, יוגורט ועוד פינוקים. יצאתי שבעה ומרוצה.

כמובן ששיבחתי את עצמי על הבחירה הטובה (:

התיישבתי בנחת בלובי וחיכיתי להגר שתגיע. את הגר דופלט אני מכירה כבר המון שנים, היא צילמה לי את הפרויקטים שאני הכי אוהבת היא סופר מקצועית ויש המון מה ללמוד ממנה.

הפעם על הפרק סדנת צילום חללים בסמרטפון. ה-אתגר מבחינתי הוא ללמוד לצלם "ישר" עם הטלפון כשמחזיקים אותו ביד ולא מעמידים על חצובה.

הגר הגיעה ותוך כדי שעזרתי לה לסדר את השולחן קשקשנו והתעדכנו שזה תמיד כיף, אבל אז הגר התחילה להרצות וראיתי (שוב) כמה טבעי לה לעמוד מול קהל, כמה היא סוחפת ומעניינת ונותנת במון ידע וטיפים ונקודות מבט על צילום ועל עיצוב פנים ותכלס גם על החיים.

כי לבחור את נקודת המבט שלי, מה הפריים הכי חזק, חיובי יפה ואיך לספר סיפור טוב נכון גם לחיים.

אז הנה יש תמונה של הגר, אני אוהבת אותה אז מקווה שהיא לא תכעס עלי.

בסוף ההרצאה יצאנו להסתובב בלובי ולצלם. אני עדיין צריכה לתרגל אבל אני כבר מרגישה שיפור במודעות שלי ובאיך שאני בוחרת להחזיק את הטלפון כשהוא הופך למצלמה.

בשעות הצהריים המאוחרות חציתי שוב את הגשר לרידינג ויצאתי בנסיעה רגועה (כזאת שהכבישים של חמישי אחר הצהריים מאפשרת) חדרה הביתה.

ואם כבר אז כבר, הכנתי מפה עם כל המקומות שביקרתי בהם.

עד הפעם הבאה, להתראות.

ואם אתן רוצות לצאת לחופשה לבד ולא יודעות איך לעשות את זה אני מציעה לכן לקפוץ לבלוג של נירי שאול אמא מטיילת לבד- לנסוע לבד לחו"ל ולהנות הכל רגע השראה מובטחת.